המדע מאחורי בלוני גז

כאשר אתם מזמינים מאיתנו בלון גז במשקל 2.5 ק”ג או 5 ק”ג, או מיכלים לגזיות, סביר להניח שאינכם עסוקים במדע שמסביב לעניין. נכון, רק מקליקים או מתקשרים אלינו והבלונים המלאים כבר בדרך אליכם. זה נוח מאוד ופשוט. אבל למי שבכל זאת רוצה לדעת דבר או שניים על המדע שמאחורי בלוני הגז, כדאי לקרוא את המאמר הנוכחי. בשורות הבאות נסביר מהו בכלל הגז שבתוך הבלונים, כיצד מפיקים אותו, ממה מורכבים הבלונים, ועוד.

אז איזה גז יש בתוך הבלונים?

כל מי שקרא חדשות בעשור האחרון בוודאי נתקל בכתבות הקשורות לגז, כלומר להפקת הגז הטבעי שהתגלה בגבולות הימיים של ישראל. אמנם, חברתנו עוסקת גם בתחום הגז הטבעי, אך החומר הקיים בתוך הבלונים אינו גז טבעי. כאן מדובר בחומר הנקרא גפ”מ, גז פחמימני מעובה. הוא מורכב מתערובות שונות של גזים (כמו פרופילן ובוטילן) שבכולן יש אטומי פחמן. למשל, יש כאלו המורכבות בעיקר מבוטאן ובאחרות יש בעיקר פרופאן, או ריכוזים שונים של שני החומרים.

אגב, אחד החומרים שכמעט תמיד יהיה בגפ”מ, בוודאי כזה המגיע אליכם הצרכנים, הוא אתיל מרקפטאן. אם הרחתם פעם את הניחוח הלא נעים של דליפת גז, זהו בדיוק החומר שהרחתם. למעשה, הייתם יכולים להשתמש בגפ”מ גם בלי החומר הזה, בלי שום בעיה, אבל מוסיפים אותו בדיוק בשביל שתוכלו להריח את הדליפות, לסגור את הברז ולפנות מייד לחברתנו.

מעבר לכך, מה שמאפיין את הגפ”מ הוא יכולתו להתעבות בלחצים נמוכים יחסית, כלומר להפוך לנוזל. זוהי הסיבה שבגללה קוראים לו גז פחמימני מעובה. מצבו הנוזלי מקל על השינוע שלו ממקום למקום ועל אחסונו, לרבות במיכלים, ואם תנערו את הבלונים שלכם בוודאי תוכלו לשמוע מעט נוזל משקשק בפנים.

הפקה, ייצור ואחסון במיכלים

אז ממה מפיקים את הגפ”מ? זוכרים את הגז הטבעי שהזכרנו קודם. אז כן, ניתן להפיק מחלק מהגזים הטבעיים את הגפ”מ, וכמו כן מפיקים אותו בתהליך זיקוק מנפט גולמי. לאחר ההפקה, הגז משונע אל מרכזי המילוי והחלוקה של חברתנו במשאיות, ומכאן אנו מעבירים אותו אל הבלונים שאתם הצרכנים קונים. כפי שאתם יודעים, המיכלים עשויים ממתכות, בדרך כלל מפלדה או מסגסוגת של אלומיניום.

אלו מיכלים גליליים בדרך כלל, סגורים מהצד התחתון, ובחלקם העליון יש צוואר עם הברגה חיצונית שבתוכו שסתום. השסתום הוא שמאפשר לנו להזרים גפ”מ אל תוך המיכל, ולכם לקבל את הגז ממנו. בחלק גדול מהבלונים גם יש חלק עליון בצורה של כתר, אשר תפקידו לספק לשסתום הגנה מפני פגיעות וחבלות. יש לציין כי בישראל קיים תקן ייעודי לבלונים אלו, מטעם מכון התקנים. מלבד לגפ”מ המיועד לצרכי בישול והסקה, בלוני הגז העומדים בתקן משמשים לצרכי נוספים, כמו למבערים בתעשייה, לחמצן המיועד לסובלים מבעיות נשימה, וגם בבלונים לצוללנים.

כמה מילים על ווסתי הגז

לצד השסתום המאפשר פתיחה והזרמה של גז, לחלק מהבלונים גם יש צורך להוסיף ווסת גז, למשל אם אתם משתמשים בבלון 5 ק”ג או 2.5 ק”ג לתפעול של מנגל ביתי. תפקידו של ווסת הגז הוא להתאים את כמות הגז היוצאת מהבלון את רמת הצריכה של המכשיר. במילים אחרות, לו היינו פותחים את השסתום במלואו, ללא ווסת, המכשיר היה מקבל יותר גז מהדרוש, ובעיה בטיחותית הייתה נוצרת.

אם כן, תפקידו של הווסת הוא להקטין את הלחץ היוצא מהמיכל, בהתאם לצריכת המכשיר המחובר, כאשר רוב מכשירי הגז בבית עובדים על לחץ של 30 מיליבר. אמנם, ישנם מכשירים מיוחדים שלעיתים קיים בהם לחץ גבוה יותר, אך בכל מקרה התקן הישראלי מתיר לחצים של עד 100 מילים לצרכנים פרטיים. זוהי הדחיסה של הגז בלחץ גבוה שהופכת אותו למעובה, לנוזלי, וכאשר הוא מוזרם החוצה בלחץ נמוך יותר (ודרך הווסת), מתקבל שוב המצב הגזי שלו.